החלטה בתיק ת"פ 43903-01-11

רקע

מתנהל בפניי הליך פלילי בתיק שבכותרת. הנאשמים הואשמו בעבירות לכאוריות שעיקרן גניבות רכבים בריבוי מופעים. פרשת ההגנה הסתיימה, תוך שהנאשמים בחרו שלא להשמיע את גרסתם לפרוטוקול הדיון.

הנאשם 1 הודה במיוחס לו בשלהי פרשת התביעה, שכללה שמיעת עשרות עדים וקבלת ארגזי מוצגים וצירף עניינו לתיק אחר המתנהל בבית משפט השלום בכפר-סבא. טרם נגזר דינו  והוא נשלח להתרשמות שירות המבחן,  שדומה כי עתידה להינתן בתחילת חודש נוב' ש.ז.

ההליך מתנהל בטווח זמנים דחוק, מחמת מעצרו של הנאשם 7 עד תום ההליכים, שנכון לעת זו פוקע ביום 24/10/11 ככל שלא יפסק דינו. הוכרע דינם של יתרת הנאשמים העצורים ואושרה בקשת המבקשת לתיקון כתב האישום על דרך הוספת הנאשם 1 כעד תביעה.

המבקשת עתרה למתן האפשרות לשמיעת הנאשם 1 כעד תביעה מטעמה, על אף השלב הדיוני בו מצוי ההליך לאחר סיום פרשיות הצדדים.

תמצית טענות הצדדים

המבקשת טענה כי הנאשם 1 הינו עד מהותי להוכחת פרשיתה נוכח תפקידו כ"ראש כנופיית גנבי הרכב" ויכולתו לסייע בחשיפת האמת בעצם ביאור חלקו של כל אחד מהנאשמים אשר טרם הוכרע דינו במעשים המיוחסים לו. נטען כי מיצוי הדין עם הנאשמים מחייב העתרות לבקשה וכי זהו מקרה מובהק בו יש לפעול מכח הסמכות שהוקנתה לבית המשפט בהוראות סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) התשמ"ד 1982 (להלן: " חסד"פ") .

המשיבים התנגדו לבקשה ועתרו לקביעת מועד מוקדם לשמיעת סיכומים. נטען כי הבקשה הוגשה ללא פירוט ואין בה לבד מאמירות כלליות והפנייה למהות הראייתית של הודיית הנאשם 1 במיוחס לו בכתב האישום.

הוסיפו המשיבים וטענו כי יש לעשות שימוש זהיר בסמכות בית המשפט להעיד עד נוסף בשלב דיוני זה ואין המדובר במקרה יוצא מן הכלל המצדיק העתרות לבקשה.

המשיבים הפנו כי משטרם נגזר דינו של הנאשם 1, ממילא אסורה העדתו בשלב זה לפי הוראות סעיף 155 לחסד"פ. אציין כי בהקשר זה  הגישה המבקשת בקשה עוקבת (מס' 35) להפרדת עניינו של הנאשם 1 מיתרת הנאשמים ולשמיעת עדותו טרם גזירת דינו. טרם התקבלה תגובת המשיבים והחלטה תנתן בסמוך לקבלתה.

המשיבים הוסיפו כי לא יהא בהעדת הנאשם 1 משום תוספת לבירור האמת, נוכח הראיות הלכאוריות שכבר הוגשו לתיק בית המשפט ומבוקשה הנחזה של המאשימה אך להשתמש בהודייתו כדי לחזק את הראיות כנגד הנאשמים האחרים.

עוד נטען כי קבלת הבקשה תגרום למשיבים לעיוות דין ותיגרע מזכותם לסופיות הדיון, הנפגמת בעיקר בעניין הנאשם 7 הנתון במעצר עד תום ההליכים קרוב לתשעה חודשים. הודגש כי ההליך יכול וימשך לאורך זמן, בהינתן מועד לא ידוע לגזירת דינו של הנאשם 1 ורוחות השינוי המנשבות ברצונם של מי מהנאשמים למסור גרסתם בתגובה לזו של הנאשם 1.

דיון והכרעה

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבותיו הייחודיות של העניין, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה, מאלו הנימוקים-

במוקד הדיון ניצבת השאלה איזה מבין האיטרסים החשובים לצדדים ולציבור יש להעדיף - חקר האמת או סופיות הדיון.

מבלי לכחד מחשיבות האחרון, ביכרתי את הראשון. נסיבותיו היחודיות של העניין, לא אפשרו למעשה הגשת הבקשה במועד מוקדם מזה בו הוגשה, בהתחשב בתלות הברורה  בהודייתו המאוחרת של הנאשם 1. המאשימה סיימה הבאת ראיותיה תוך הדגשה תדיר כי ברצונה לחשוף את בית המשפט לגרסת הנאשם 1. משנותרה עמימות באשר למועד האפשרי לשמיעתו ומשום דחיית בקשה שהגישה המאשימה לביטול מועד הוכחות, נדרש מעבר לפרשת ההגנה ולא נותרה ברירה דיונית רבה בידה אלה להכריז אלו עדיי ולהגיש את הבקשה דנן.

הוראת סעיף 167 לחסד"פ קובעת, כך:

"סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך

בכך, להורות על הזמנת עד...ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת